הפיכת שיש המטבח לאולפן מוזיקלי
חפצים רגילים בבית, כאשר הם משולבים עם הדמיון של ילדים, יכולים להפוך לכלים מהנים. קערות פลาสτίק ומתכת בגדלים שונים שיווצרו מארונות המטבח, כפות עץ ומסננות רשת הן החומרים הבסיסיים למשחק זה. גילוי הצوان השונים שכל קערה מייצרת הוא התחלה נהדרת התומכת במודעות שמיעתית.
הפרט החשוב ביותר עבור הורים בתהליך זה הוא לוודא שהחפצים בטוחים. יש להעדיף כלים ללא קצוות חדים, שאינם שבירים ושילדים יכולים לאחוז בהם בקלות. אזור המוזיקה הקטן הזה שמוקמת סביב השיש מעניק הפסקה שמחה ויצירתית לזרימת הבית היומיומית.
זמן לגילוי והאזנה לצלילים שונים
השוואת הצלילים המופקים על ידי הקשה על הקערות בכלים שונים מעוררת מאוד את עניינם של ילדים. אפשר לדבר על ההבדל בין הצליל הגבוה שנוצר כאשר מקישים בכף עץ על קערת מתכת לבין הצליל העמוק שנוצר כשנוגעים קלות בקערת פלסטיק. חוויה זו תומכת ביכולת של ילדים להבחין בצלילים ובו בזמן עוזרת להם להתרכז.
חשוב לא למהר בזמן הנחיית הילדים בשלב ההאזנה. לפעמים אפשר לנסות מקצבים מהירים ואנרגטיים, ולפעמים אפשר להקשיב לשקט בחדר רק עם הקשות איטיות ורגועות. ניגודיות זו מאפשרת להם להבין באופן אינטואיטיבי את המגוון של הבעה מוזיקלית.
קצב ותורנות בצעדים קטנים
תורנות בתזמורת הביתית היא הזדמנות מהנה לפיתוח כישורים חברתיים. ראשית, מבוגר מנגן קצב פשוט ומבקש מהילד לחזור על אותו קצב. לאחר מכן, התפקידים מתחלפים כדי לאפשר לילד ליצור קצב משלו ולאפשר לאחרים להצטרף אליו.
משחק לקיחת תורות זה מחזק את המודעות לפעולה משותפת סביב מטרה משותפת. התאמה לילד ברגעים שהוא מוביל היא גישה פשוטה אך יעילה התומכת בביטחון העצמי שלו. קונצרטים מיניאטוריים אלו שבהם כולם מנגנים בתורם מרבים את הרגעים המהנים המשותפים בבית.
דוגמה מוחשית וצעד הבא קטן
כיישום לדוגמה, ניתן להקים 'פסנתר קערות' שבו שלוש קערות בגדלים שונים מסודרות זו לצד זו. הכרות נעשית רק דרך גווני הקול מבלי לתייג את הקערה הקטנה ביותר כ'צליל הגבוה ביותר' ואת הקערה הגדולה ביותר כ'צליל הנמוך ביותר'. הילד יוצר מנגינה משלו על ידי הקשה משמאל לימין באמצעות כפות עץ.
כצעד הבא קטן להתאמה, ניתן להוסיף למחרת לתזמורת זו רעשנים המוכנים על ידי מילוי בקבוקי מים ריקים בקטניות. כך, חווית המוזיקה שהחלה עם כלי מטבח מתעשרת במרקמים ובצלילים שונים והופכת לשעת משחק ארוכת טווח.